אילוף בסיסי בבית: ישב, ארצה ובוא

כלב שיודע לשבת, לשכב ולחזור כשקוראים לו הוא כלב בטוח יותר, רגוע יותר ונעים הרבה יותר לחיות לצידו. החדשות הטובות הן שלא צריך מגרש מיוחד או ציוד יקר. את שלוש הפקודות הבסיסיות אפשר ללמד בסלון, עם כיס מלא בחטיפים קטנים וקצת סבלנות. גור כבר מתאמן בשבילכם.

לפני שמתחילים: הכללים של אימון טוב

השיטה המומלצת היום על ידי מאלפים ווטרינרים היא חיזוק חיובי. הרעיון פשוט: מתגמלים את הכלב על מה שאנחנו רוצים שיעשה, והוא חוזר על זה כי זה משתלם לו. אין צורך בצעקות, במשיכות ברצועה או בעונשים. אלה רק מבלבלים ומפחידים.

• אימונים קצרים: חמש דקות, פעמיים או שלוש ביום, עדיפות על חצי שעה מעייפת.
• פרסים קטנים: חתיכות בגודל של עדשה או אפונה, רכות וקלות ללעיסה.
• סביבה שקטה: מתחילים בבית, בלי טלוויזיה רועשת ובלי ילדים שרצים סביב.
• מילה אחת לכל פקודה: כל בני הבית משתמשים באותה מילה בדיוק.
• מסיימים בהצלחה: תמיד גומרים את האימון בתרגיל שהכלב מצליח בו.

זכרו לספור את החטיפים כחלק מהמנה היומית, כדי שהאימונים לא יהפכו לתוספת משקל.

ישב

זו הפקודה הקלה ביותר, ולכן מתחילים איתה. רוב הכלבים קולטים אותה בכמה ימים.

1. עמדו מול הכלב והחזיקו חטיף צמוד לאף שלו.
2. הזיזו את היד לאט כלפי מעלה ומעט אחורה, מעל הראש שלו. כשהראש עולה, הישבן יורד באופן טבעי.
3. ברגע שהישבן נוגע ברצפה, אמרו כן בקול שמח ותנו את החטיף.
4. חזרו על כך כמה פעמים. כשהתנועה זורמת, הוסיפו את המילה ישב רגע לפני שאתם מזיזים את היד.
5. בהדרגה הקטינו את תנועת היד, עד שהמילה לבדה מספיקה.

אחרי שהכלב יושב יפה בסלון, תרגלו גם במקומות אחרים: במטבח, במרפסת, בחצר ובכניסה לבניין. כלבים לא מכלילים בקלות, ומה שהם יודעים בחדר אחד לא תמיד עובר מעצמו לחדר אחר. ישב שימושית מאוד גם ביומיום: לפני שמניחים את קערת האוכל, לפני שפותחים את הדלת לטיול ולפני שחוצים כביש.

ארצה

ארצה דורשת קצת יותר סבלנות, כי שכיבה היא תנוחה פגיעה יותר עבור הכלב. התחילו רק אחרי שהכלב כבר יושב היטב כשמבקשים.

1. בקשו מהכלב לשבת.
2. החזיקו חטיף ליד האף והורידו את היד לאט ישר למטה, אל הרצפה בין הרגליים הקדמיות שלו.
3. משם, משכו את היד לאט קדימה על הרצפה. רוב הכלבים יחליקו לשכיבה כדי לעקוב אחרי הריח.
4. ברגע שהמרפקים והבטן על הרצפה, אמרו כן ותנו את החטיף.
5. אם הכלב קם, אל תכעסו. פשוט התחילו שוב, ותגמלו גם על חצי שכיבה בהתחלה.

משטח רך כמו שטיח עוזר מאוד. על רצפת קרמיקה קרה הרבה כלבים פחות ששים לשכב.

כשהכלב שוכב בקלות, אפשר להתחיל לבקש ממנו להישאר כך שנייה או שתיים לפני הפרס, ולהאריך את הזמן בהדרגה. זה הבסיס לפקודת הישאר, שתשמח אתכם מאוד בבית קפה, אצל חברים או בזמן ארוחת שישי.

בוא

זו הפקודה החשובה מכולן, כי ביום מסוים היא עשויה להציל את הכלב שלכם מכביש או מסכנה בשטח. לכן היא צריכה להיות המילה הכי משתלמת בעולם מבחינתו.

1. התחילו בתוך הבית, במרחק של שני מטרים. אמרו את שם הכלב ואחריו בוא, בקול שמח ומזמין.
2. התכופפו, פתחו ידיים, ואפילו התרחקו ממנו כמה צעדים. כלבים אוהבים לרדוף.
3. כשהוא מגיע אליכם, חגגו: חטיף מעולה, ליטוף ומילים טובות.
4. הגדילו את המרחק בהדרגה, ואחר כך עברו לחצר או לגינה סגורה.
5. בשטח פתוח, כמו בשבילי השומרון, התאמנו עם רצועה ארוכה עד שהתגובה ממש אמינה.

טעויות נפוצות ואיך נמנעים מהן

• חזרה על הפקודה שוב ושוב: ישב ישב ישב מלמד את הכלב שאפשר להתעלם מהפעם הראשונה. אמרו פעם אחת, ועזרו לו עם תנועת היד אם צריך.
• תגמול מאוחר: הפרס צריך להגיע תוך שנייה או שתיים, אחרת הכלב לא מבין על מה קיבל אותו.
• קפיצה מהירה מדי לרמה קשה: כלב שיושב יפה בסלון עדיין לא בהכרח יושב ליד חתול בגינה. מעלים את רמת הקושי בהדרגה.
• אימון כשאתם עצבניים: הכלב מרגיש. אם היה יום קשה, דלגו על האימון ולכו לשחק.

אם הכלב מגלה תוקפנות, פחד קיצוני או התנהגות שקשה לכם להתמודד איתה, פנו למאלף מוסמך שעובד בשיטות חיוביות, או לווטרינר שמתמחה בהתנהגות. ואת החטיפים הקטנים לאימון ואת כיס החטיפים לחגורה תמצאו בגור-גורים, עם משלוח מהיר עד הבית.

שאלות נפוצות