ילדים וחיות מחמד: גדלים יחד באחריות

ילד שגדל עם כלב, חתול או ארנב לומד דברים שאי אפשר ללמד מספר: אחריות, סבלנות ואהבה בלי תנאים. אבל קשר טוב בין ילדים לחיות לא קורה מעצמו. הוא נבנה עם השגחה של מבוגר, כללים פשוטים והרבה דוגמה אישית. הנה איך עושים את זה נכון, בשביל הילדים ובשביל החיות.

מבוגר אחראי, תמיד

זה הכלל הראשון, והוא לא משתנה גם כשהילד מבטיח שהוא ידאג להכול. גם ילד אחראי מאוד לא יכול לשאת לבד את הטיפול בחיה, ובטח שלא את ההחלטות על הבריאות שלה. ההורים הם אלה שדואגים למזון, למים, לחיסונים ולביקורים אצל הווטרינר. הילדים שותפים, לא אחראים יחידים.

וחשוב במיוחד: ילדים צעירים לא נשארים לבד עם כלב, גם לא עם הכלב הכי רגוע במשפחה. תקריות רבות קורות דווקא עם כלב מוכר, בבית, ברגע שבו מבוגר לא היה בחדר.

איזו חיה מתאימה לאיזה גיל

אין תשובה אחת, אבל כמה נקודות יעזרו לבחור:

• ילדים צעירים מאוד: מתאים להם להכיר חיה של המשפחה, לא חיה ״שלהם״. כלב בוגר ורגוע או חתול שאוהב אנשים הם לרוב בחירה טובה יותר מגור או גורה שובבים.
• ארנבים ומכרסמים: הם לא צעצועים. הם עדינים, נבהלים בקלות ולרוב לא אוהבים שמרימים אותם. הם מתאימים לילדים שכבר מסוגלים לשבת בשקט ולתת להם לבוא.
• ציפורים ודגים: נהדרים להתבוננות ולטיפול יומי פשוט, עם עזרה של מבוגר.
• ילדים גדולים יותר: יכולים לקחת חלק משמעותי בטיפול, בטיולים ובאימון, בליווי ובהשגחה.

מלמדים מגע עדין ושפת גוף

חיות מדברות עם הגוף שלהן, וילדים יכולים ללמוד להבין אותן מגיל צעיר. כדאי לתרגל יחד כמה כללים:

1. מתקרבים לאט, ונותנים לחיה לבוא אלינו ולהריח.
2. מלטפים בעדינות בגב ובצד, לא בפנים, בזנב או ברגליים.
3. לא מחבקים חזק ולא מנשקים בפנים. רוב החיות לא אוהבות חיבוק כזה, גם אם הן סובלות אותו.
4. לא מפריעים לחיה שאוכלת, ישנה או הלכה למקום שלה.
5. לא מרימים ארנב, חתול או גור בלי מבוגר, ותמיד בישיבה על הרצפה.
6. לא מתקרבים לכלב שלא מכירים בלי לשאול את הבעלים.

סימנים שהחיה מבקשת הפסקה

כלב שמלקק את השפתיים, מפהק, מסובב את הראש, מראה את לובן העיניים או מתקשח. חתול שמזיז את הזנב בתנועות חדות, משטיח אוזניים או מנסה להתרחק. ארנב שקופא במקום או בורח. כשרואים אחד מהסימנים, עוצרים ונותנים לחיה מרחב.

תפקיד לכל גיל

כשילדים לוקחים חלק בטיפול, הם מרגישים חשובים, והקשר עם החיה מתחזק. כמה רעיונות:

• בגן: לעזור למלא את קערת המים, להגיש לכלב חטיף על כף יד פתוחה בהשגחה, לבחור צעצוע.
• בכיתות הנמוכות: למדוד את מנת האוכל עם מבוגר, להבריש בעדינות, לעזור בסידור הכלוב.
• בכיתות הגבוהות: להשתתף בטיולים עם מבוגר, לתרגל פקודות פשוטות, לעקוב אחרי לוח הטיפולים.
• בני נוער: לקחת אחריות על חלק קבוע מהשגרה, כמו טיול ערב או ניקוי שבועי.

לוח קטן על המקרר, עם סימון של מי עשה מה, הופך את זה למשחק משפחתי. רק זכרו שמבוגר עדיין בודק שהכול נעשה.

וכשילד שוכח את התפקיד שלו, זה לא הזמן ללמד לקח על חשבון החיה. מבוגר משלים את המשימה, ואחר כך מדברים יחד בשקט על למה זה חשוב לה ואיך זוכרים בפעם הבאה.

היגיינה ובריאות

שטיפת ידיים במים וסבון אחרי ליטוף, משחק או ניקוי היא הרגל חשוב, בעיקר לפני אוכל. זה נכון במיוחד אחרי מגע עם תרנגולות, זוחלים, ארגז חול של חתול או כלוב של מכרסמים. ארגז החול צריך להיות מחוץ להישג ידם של פעוטות, ומבוגר מנקה אותו.

שמרו על החיות מחוסנות ומטופלות נגד טפילים, לפי המלצת הווטרינר. אם ילד ננשך או נשרט עד דם, שטפו היטב במים וסבון ופנו לרופא. אם החיה מתחילה לנהום, לשרוט או לברוח מהילדים יותר מהרגיל, כדאי לבדוק אצל וטרינר שאין לה כאב, ולהתייעץ גם עם מאלף או יועץ התנהגות.

צעצועים, מברשות וציוד שמתאים לשגרה המשפחתית תמצאו בגור-גורים, עם משלוח מהיר עד הבית.

שאלות נפוצות