כלב ברכב: נסיעות בטוחות ונעימות

רוב הכלבים אוהבים לבוא איתנו לכל מקום, והרכב הוא הדרך שלהם לגלות את העולם: טיול בשבילי השומרון, ביקור אצל סבא וסבתא או סתם קפיצה לווטרינר. אבל כלב משוחרר ברכב מסכן את עצמו ואת כל הנוסעים. עם קצת הכנה, כל נסיעה יכולה להיות בטוחה ונעימה. גור כבר חוגר את עצמו.

למה חשוב לקבע את הכלב

בבלימה חזקה או בתאונה, כלב שאינו מקובע נזרק קדימה בעוצמה רבה. הוא עלול להיפצע קשה ולפגוע בנוסעים. גם בנסיעה רגילה, כלב שמטייל בין המושבים או מתיישב על הברכיים של הנהג מסיח את הדעת ויוצר סכנה של ממש.

קיבוע נכון שומר על הכלב גם ברגע פתיחת הדלת. כלב נרגש שקופץ החוצה בתחנת דלק או בחניה עלול לברוח לכביש בתוך שנייה. כשהוא מחובר, אתם מחליטים מתי הוא יוצא, ותמיד עם רצועה.

יש כמה דרכים טובות לקבע כלב ברכב:

• רתמת בטיחות לרכב: רתמה שמתחברת לחגורת הבטיחות או לנקודת העיגון במושב. חשוב שתחובר לרתמה ולא לקולר, כדי לא לפגוע בצוואר בבלימה.
• כלוב או תיק נסיעה: מתאים במיוחד לכלבים קטנים ולגורים. הכלוב צריך להיות מקובע היטב, כדי שלא יזוז או יתהפך.
• תא מטען עם רשת הפרדה: לכלבים גדולים ברכבים מתאימים, בתנאי שיש אוורור טוב והכלב לא נחבט בדפנות.

בחרו ציוד שמתאים למשקל ולגודל של הכלב, ובדקו שהוא מכוונן היטב לפני כל נסיעה.

איפה הכלב יושב

המקום הבטוח ביותר הוא המושב האחורי או תא המטען המותאם. במושב הקדמי כרית האוויר עלולה לפגוע בכלב בעוצמה רבה, וגם הקרבה לנהג מסיחה את הדעת.

ומה עם הראש בחלון? זה נראה כיף גדול, אבל אבק, חרקים ואבנים קטנות עלולים לפגוע בעיניים ובאוזניים, וכלב נרגש עלול גם לנסות לקפוץ. פתחו את החלון רק מעט, לאוורור, ולא מספיק כדי שהראש ייצא.

הרגלה לנסיעות

כלב שנוסע רק לווטרינר מתחיל לקשר את הרכב לחוויה לא נעימה. כדאי לבנות לו זיכרונות טובים:

1. התחילו ברכב חונה ומכובה. תנו לכלב להיכנס, לרחרח ולקבל חטיף, ואז לצאת.
2. התניעו את הרכב לכמה דקות בלי לנסוע, עם משחק או פינוק.
3. צאו לנסיעה קצרה מאוד, סביב השכונה, וחזרו הביתה.
4. נסעו ליעד שהכלב אוהב, כמו פארק או מסלול הליכה, כדי שהרכב יבשר על דברים טובים.
5. הגדילו את משך הנסיעות בהדרגה.

שמיכה מוכרת או צעצוע עם ריח של הבית יכולים להרגיע מאוד, במיוחד בהתחלה.

שימו לב לשפת הגוף של הכלב בזמן ההרגלה. אם הוא מתנשף, מלקק שפתיים או מנסה לצאת, חזרו שלב אחד אחורה ותנו לו להתרגל בקצב שלו. עדיף להתקדם לאט ולקבל כלב שקופץ לרכב בשמחה, מאשר למהר ולבנות אצלו פחד.

בחילות בדרך

גורים וכלבים צעירים סובלים לעיתים קרובות מבחילות בנסיעה, ורבים מהם מתגברים על זה עם הזמן. סימנים נפוצים הם ריור מוגבר, ליקוק שפתיים, פיהוק חוזר, אי שקט והקאה.

• האכילו ארוחה קלה כמה שעות לפני הנסיעה, ולא ממש לפני היציאה.
• שמרו על אוויר נקי וקריר ברכב.
• נסעו בצורה חלקה, בלי בלימות חדות ופניות מהירות.
• אם אפשר, תנו לכלב לראות קדימה ולא רק הצידה.

אם הבחילות חוזרות בכל נסיעה, התייעצו עם הווטרינר. יש פתרונות שהוא יכול להתאים לכלב שלכם, ואין לתת לכלב תרופות לבחילה שנועדו לבני אדם.

בנסיעות ארוכות ובקיץ

בנסיעה ארוכה עצרו להפסקה בערך כל שעתיים. תנו לכלב לשתות, לעשות צרכים ולהתמתח. תמיד הוציאו אותו מהרכב עם רצועה, ורק אחרי שבדקתם שהאזור בטוח ורחוק מהכביש.

בזמן הנסיעה בדקו שהמזגן באמת מגיע למושב האחורי ולתא המטען, ולא רק לנהג. בימים חמים במיוחד אפשר לתלות צילונים על החלונות האחוריים, כדי שהשמש לא תכה ישירות בכלב.

ועכשיו הכלל החשוב מכולם: לעולם אל תשאירו כלב ברכב חונה, אפילו לכמה דקות ואפילו עם חלון פתוח. בקיץ הישראלי הטמפרטורה בתוך רכב סגור עולה במהירות רבה לרמות מסוכנות, וכלבים מתקשים מאוד לקרר את עצמם. גם ביום שנראה נעים, הרכב מתחמם מהר. אם הכלב לא יכול להיכנס איתכם, השאירו אותו בבית.

אם בכל זאת הכלב התחמם בנסיעה ואתם רואים התנשפות כבדה, ריור חזק, חולשה או הקאה, העבירו אותו מיד למקום מוצל, הציעו לו מים, והתקשרו לווטרינר. מכת חום היא מצב חירום.

רתמות בטיחות, תיקי נסיעה, קערות מתקפלות וכל מה שצריך לדרך תמצאו בגור-גורים, עם משלוח מהיר עד הבית.

שאלות נפוצות